עמותה קטנה מסיימת קמפיין הדסטארט מוצלח: היעד הושג, 120 תומכים, כמעט 20,000 ₪ בקופה. שבוע אחרי, תורם ותיק מתקשר ומבקש קבלה לצורך זיכוי המס השנתי שלו. מתברר שאין קבלה כזו, כי מבחינת הדסטארט הוא לא "תרם", הוא "רכש" תשורה בקמפיין מימון המונים.
זו לא תקלה טכנית. זו איך שהמודל בנוי מלכתחילה. מימון המונים בישראל מתחלק לכמה סוגי פלטפורמות שונים לגמרי, וכל אחת מיועדת למטרה אחרת: תשורות, מטרות חברתיות, או תרומה עם קבלת מס.
הבעיה היא שכולן נקראות "מימון המונים" ומרגישות דומות מבחוץ, אז עמותות בוחרות לפי מי ששמעו עליו, לא לפי מה שהן צריכות.
צוות שבוחר בפלטפורמה הלא נכונה לא רק מפספס תרומות עם החזר מס. הוא גם עלול להישאר בלי שום דרך לחזור לתומכים אחרי שהקמפיין נגמר.
המדריך הזה עובר על הפלטפורמות שפועלות בישראל היום, מסביר איפה כל אחת שייכת, וממה כדאי להיזהר לפני שפותחים קמפיין.
מה חשוב לדעת לפני שממשיכים
- מימון המונים בישראל מתחלק לשלושה סוגי פלטפורמות שונים: תשורות (הדסטארט), מטרות חברתיות (giveback), ותרומות עם קבלת מס (IsraelGives, JGive).
- הדסטארט (headstart.co.il) עובדת במודל הכל או כלום: עמלה של 10% מהסכום שגויס, כולל כל עמלות הסליקה, בתוספת מע"ם, ורק אם הפרויקט הגיע ליעד. בעמוד השאלות והתשובות שלה אין שום אזכור לקבלה לצורך זיכוי מס.
- giveback.co.il, מאותה קבוצה, מיועדת ל"יזמות חברתית שמחזירה לקהילה", כולל עמותות וארגונים, אבל רק חלק מהקמפיינים שם מסומנים "מוכר לזיכוי מס".
- IsraelGives ו-JGive, שתי הפלטפורמות הישראליות הייעודיות לתרומות לעמותות, מנפיקות קבלת סעיף 46 באופן אוטומטי כחלק מתהליך התרומה עצמו.
- CauseMatch ו-Charidy הן מערכות בינלאומיות, באנגלית, ליום נתינה עם matching. הן לא מחליפות מערכת תרומות עם קבלה, הן שכבה שיווקית שמעליה.
- עמלת הדסטארט מפורסמת בבירור (10% בתוספת מע"ם). giveback לא מפרסמת אחוז מדויק בעמוד השאלות והתשובות שלה ומפנה לתקנון האתר.
- הדרך הנפוצה ביותר לעמותה שרוצה גם קמפיין ויראלי וגם קבלת מס לתורמים: קמפיין שיווקי אחד, וטופס תרומה דרך IsraelGives או JGive.
מה בעצם ההבדל בין "לתמוך בפרויקט" ל"לתרום לעמותה"?
בהדסטארט ובgiveback, מי שמכניס כרטיס אשראי הוא "תומך" שמקבל תשורה, לא בהכרח "תורם" שמקבל קבלה. לפי דף השאלות והתשובות של הדסטארט, "מלבד הסיפוק בעזרה והשותפות בתהליך היצירה, כל יוצר מגדיר תשורות עבור מדרגות התמיכה". זה המודל שהמערכת כולה בנויה עליו: מכירה מראש עם תמורה, לא תרומה נטו. אין שם שום תהליך לאיסוף פרטי תורם לצורך קבלה, כי המערכת לא נבנתה בשביל זה.
הדסטארט כן מתאימה לעמותות. רק אסור להניח שהיא מתפקדת כמו תרומה עם החזר מס, רק כי הכסף בסוף מגיע לחשבון הבנק של העמותה.
הדסטארט: מתי זה בכל זאת המהלך הנכון?
המודל של הדסטארט מתאים הכי הרבה לפרויקט סגור עם התחלה וסוף ברורים, לא לגיוס תרומות שוטף. לפי הפלטפורמה עצמה, ההבדל בין "פרויקט" ל"עסק" הוא בדיוק העניין: גיוס להפקת סרט כן, גיוס לקניית מצלמה סתם, לא. עמותה שרוצה להפיק סרט תיעודי קצר על הפעילות שלה, לממן הדפסה ראשונה של ערכת חינוך, או לבנות ציוד ספציפי לפרויקט אחד, יכולה להשתמש במודל הזה בדיוק כמו כל יוצר אחר.
העלות היא 10% מהסכום הכולל שגויס, כולל כל עמלות הסליקה וחברות האשראי, בתוספת מע"ם לפי החוק. העמלה נגבית רק אם הפרויקט הגיע ליעד; פרויקט שלא הגיע ליעד לא מחייב אף תומך ולא גובה שום עמלה. הכסף מועבר בהעברה בנקאית לחשבון ישראלי עד ה-15 לחודש שלאחר סיום הקמפיין. פתיחת פרויקט עצמה לא עולה כלום.
giveback: הזרוע החברתית של אותה קבוצה, עם הסתייגות אחת
giveback.co.il שייכת לאותה קבוצה שמפעילה את הדסטארט, אבל מיועדת למטרה אחרת. לפי הפלטפורמה עצמה, giveback מיועדת "לתחום רחב מאוד של פרויקטים... סביבה, חברה, עמותות וארגונים, בריאות, הקמת משפחה, בעלי חיים וכל מטרה אחרת בעלת ערך חברתי וקהילתי". בפועל, רוב הקמפיינים שרואים היום באתר הם גיוסים אישיים: משפחה שאיבדה בית בשריפה, חייל שנפצע, טיפול רפואי יקר. לצד אלה יש גם קמפיינים של עמותות וקבוצות מתנדבים.
ההסתייגות: בבדיקה ישירה של הקמפיינים הפעילים באתר, רק חלק מהם מסומנים בתגית "מוכר לזיכוי מס", לא כל הקמפיינים. המשמעות: קמפיין ב-giveback לא מקבל אוטומטית הכרה לצורך זיכוי מס, ואיך בדיוק קמפיין ספציפי מקבל את התגית הזו לא מפורט בעמוד השאלות והתשובות של האתר. עמותה ששוקלת giveback צריכה לברר את זה ישירות מול הפלטפורמה, לפני שהיא בונה על הטבת מס לתורמים כחלק מהמסר השיווקי.
בניגוד להדסטארט, giveback לא מפרסמת אחוז עמלה מדויק בעמוד השאלות והתשובות שלה, ומפנה במקום זאת לתקנון האתר. אין עלות לפתיחת קמפיין, ואם הקמפיין לא מגיע ליעד, giveback לא גובה עמלה כלל.
IsraelGives ו-JGive: כשקבלת המס היא לא שולית
אם המטרה היא בעיקר תרומות עם החזר מס, ולא קמפיין ויראלי חד פעמי, שתי הפלטפורמות שמיועדות לזה במקור הן IsraelGives ו-JGive, שתיהן כבר מושוות בהרחבה במדריך ההשוואה בין מערכות CRM לעמותות. שתיהן מנפיקות קבלת סעיף 46 באופן אוטומטי כחלק מתהליך התרומה עצמו, לא כשלב נפרד שמישהו בעמותה צריך לזכור לבצע. IsraelGives גובה עמלת סליקה של כ-3.2% בתוכנית החינמית או כ-1.4% בתוכניות בתשלום; JGive מציעה הצטרפות חינמית ועמלה נמוכה לכל תרומה.
המהלך הנפוץ בפועל: לבנות את דף התרומה עצמו ב-IsraelGives או JGive, ולהשתמש בהדסטארט או giveback רק בשביל הרעש השיווקי, לא בשביל גביית הכסף.
אם יש לכם תורמים דוברי אנגלית: CauseMatch ו-Charidy
עמותות עם קהל תורמים גדול בחו"ל, בעיקר בקהילה היהודית דוברת האנגלית, לפעמים משתמשות ב-CauseMatch או Charidy ליום נתינה עם matching: תורם גדול מתחייב להכפיל כל תרומה עד תקרה מסוימת בחלון זמן קצר. שתי המערכות הן כלים בינלאומיים, באנגלית בלבד, ולא בנויות סביב סעיף 46 הישראלי. הן לא מחליפות מערכת תרומות עם קבלה, הן שכבה שיווקית שמעליה, ומתאימות בעיקר לעמותות שכבר יש להן תשתית תרומות מסודרת ורוצות לייצר רגע גיוס אחד גדול.
| פלטפורמה | מודל | עמלה | קבלת מס | מתי מתאים |
|---|---|---|---|---|
| הדסטארט | הכל או כלום, תשורות | 10% + מע"ם, רק על הצלחה | לא מנפיקה | פרויקט סגור עם התחלה וסוף ברורים |
| giveback | הכל או כלום, מטרות חברתיות | לא מפורסם באתר, ראו תקנון | רק בחלק מהקמפיינים | גיוס אישי או קהילתי חד פעמי |
| IsraelGives / JGive | תרומה ישירה | כ-1.4% עד 3.2% סליקה | כן, אוטומטי | תשתית תרומות שוטפת עם קבלה |
| CauseMatch / Charidy | יום נתינה עם matching, אנגלית | לפי הסכם מול הספק | לא, שכבה מעל תשתית קיימת | ארגון עם קהל תורמים בינלאומי |
הצעד הראשון שכדאי לעשות השבוע
- מחליטים קודם מה המטרה: פרויקט סגור עם תשורות (הדסטארט מתאימה), או תרומה עם קבלת מס לתורם (צריך IsraelGives או JGive, לא רק קמפיין שיווקי).
- אם התשובה כוללת קבלת מס, בודקים שיש כבר חשבון פעיל ב-IsraelGives או JGive לפני שמתחילים לשווק את הקמפיין, לא אחרי שהוא כבר באוויר.
- אחרי שהקמפיין נגמר, מעבירים את רשימת התומכים החדשים למקום אחד שהמעקב אחריהם לא נופל, כמו GigBack CRM, כדי שהם לא יישארו תורמים חד פעמיים בלי המשך קשר, בדיוק הבעיה שהמדריך לשימור תורמים מפרט.
שאלות נפוצות
האם הדסטארט מנפיקה קבלה לצורך זיכוי מס?
לא, לפחות לא לפי עמוד השאלות והתשובות של הפלטפורמה. מודל הדסטארט מבוסס על תשורות תמורת תמיכה, לא תרומה נטו, ואין שם שום תהליך לגביית פרטים לצורך קבלת סעיף 46. עמותה שצריכה קבלת מס לתורמים צריכה להשתמש בפלטפורמת תרומות ייעודית כמו IsraelGives או JGive, בנפרד או במקביל.
מה ההבדל בין הדסטארט ל-giveback?
שתיהן שייכות לאותה קבוצה ועובדות באותו מודל הכל או כלום, אבל הדסטארט מיועדת לפרויקטים יצירתיים עם תשורות, ו-giveback מיועדת למטרות חברתיות וקהילתיות, כולל עמותות. רק חלק מהקמפיינים ב-giveback מסומנים כמוכרים לזיכוי מס, לא כל הקמפיינים.
כמה עולה קמפיין בהדסטארט?
פתיחת פרויקט לא עולה כלום. אם הפרויקט מגיע ליעד הגיוס, הדסטארט גובה עמלה של 10% מהסכום שגויס, כולל כל עמלות הסליקה, בתוספת מע"ם. אם הפרויקט לא מגיע ליעד, אף אחד לא מחויב ואין עמלה.
אפשר לשלב בין קמפיין מימון המונים לתרומות עם קבלת מס?
כן, וזו בפועל הדרך הנפוצה ביותר: משתמשים בהדסטארט או giveback בשביל הרעש השיווקי והתפוצה, ובונים את דף התרומה עצמו, זה שמנפיק את הקבלה, ב-IsraelGives או JGive. כך התורם מקבל גם חוויית קמפיין וגם קבלה לסוף השנה.