תרומה מעל 20,000 ₪ מחייבת לפרסם את שם התורם: איך הופכים את זה ליתרון

תרומה שסכומה המצטבר באותה שנה מתורם יחיד עובר 20,000 ₪ מחייבת את העמותה לפרט את שמו המלא בדוח השנתי לרשם העמותות. לא תרומה אנונימית, לא סכום מוסתר: שם מלא, במסמך רשמי שרשם העמותות רשאי לבקש לעיין בו.

רוב מנהלי העמותות לא נתקלים בכלל הזה עד הרגע שתורם ותיק שואל בפתאומיות למה השם שלו הופיע במסמך שהוא בכלל לא ראה. וזה בדיוק הרגע הכי גרוע לגלות שקיפות מול מי שרק רצה לתרום בלי רעש.

השם מתפרסם, זו רק שאלה של מתי ולפני מי.

התמונה הכוללת גדולה יותר מסעיף אחד בטופס. רשם העמותות ותורמים גדולים בודקים כמעט את אותם דברים: אישור ניהול תקין, דוחות שנתיים, שקיפות סביב תרומות. עמותה שבונה תהליך אחד סביב שני הצדדים, במקום שני תהליכים נפרדים, חוסכת בלבול ומרוויחה אמון כפול.

6 דברים שכדאי לדעת לפני שממשיכים

• תרומה מעל 20,000 ₪ בשנה מתורם יחיד מחייבת פירוט שם מלא בדוח המילולי והכספי לרשם העמותות.
• אפשר לבקש מרשם העמותות אישור מיוחד לא לפרסם את השם, אבל זו פנייה נפרדת ומנומקת, לא ברירת מחדל.
• תרומה מישות מדינית זרה מעל 20,000 ₪, בעמותה עם מחזור מעל 300,000 ₪, מחייבת דיווח נפרד.
• רשם העמותות ביטל אישור ניהול תקין לכ-200 עמותות וחל"צים לשנת 2025, בעקבות דיווח שלא הוגש בזמן על 2023.
• JGive וקרן קשת מפעילות מנגנון סינון שלא מאפשר תרומה לעמותה בלי תו מידות לאפקטיביות. זה סינון בפועל, לא המלצה.
• הפועלים, דיסקונט, טבע ופיליפ מוריס מתייחסים לתו מידות כיתרון או תנאי משמעותי בהחלטה למי לתרום.

מתי שם התורם חייב להופיע בדוח לרשם העמותות?

כל תרומה שסכומה המצטבר בשנה מתורם יחיד עולה על 20,000 ₪ חייבת בפירוט שמו המלא בדוח לרשם העמותות, לפי ההנחיות הרשמיות. מתחת לסכום הזה העמותה לא חייבת לציין שם. מעליו, הכלל אוטומטי: אין שדה "תורם אנונימי" בטופס.

לפי משרד עורכי הדין דוד פרנקל, שמצטט את הנחיות רשות התאגידים, הניסוח המדויק הוא "רשימת התרומות שהסכום השנתי שלהן מתורם יחיד עולה על 20,000 ₪ תוך פירוט שמות התורמים". אותו סף חל גם על תרומה מישות מדינית זרה: עמותה שמחזורה הכספי עולה על 300,000 ₪ חייבת לציין בדוח הכספי כל תרומה כזו שעברה את אותם 20,000 ₪.

יש דרך לצאת מהכלל, אבל היא לא אוטומטית. לפי סקירת רואי חשבון בריט פיקוח, עמותה יכולה לפנות לרשם העמותות בבקשה מנומקת לאישור מיוחד שלא לפרסם את שם התורם, בדרך כלל כשהתורם עצמו מבקש חיסיון. בלי בקשה כזו שאושרה בפועל, השם מתפרסם כרגיל.

למה זה בעצם עוזר ליחסים עם התורם, ולא מזיק להם?

עמותה שמחכה שהתורם יגלה את חובת הפרסום בעצמו מפסידה את הרגע שבו יכלה לבנות אמון. עמותה שמספרת לתורם מראש, בשיחה שבה מתקבלת התרומה, על כך ששמו יופיע בדוח וגם על האפשרות לבקש חיסיון אם הוא מעדיף בכך, הופכת חובת דיווח לשיחה מקצועית במקום להפתעה לא נעימה.

תורמים מוסדיים גדולים כבר רגילים לרמת בדיקה כזו אצל גופים אחרים, ולכן עמותה ששקופה מיוזמתה נתפסת כמנוהלת היטב.

מה תורמים גדולים בפועל בודקים לפני שהם תורמים?

שתי פלטפורמות תרומה ישראליות, JGive וקרן קשת, מפעילות מנגנון סינון שלא מאפשר לתרום לעמותה כלל בלי תו מידות לאפקטיביות. זה לא המלצה שאפשר להתעלם ממנה: זה תנאי טכני בממשק התרומה עצמו. חברות גדולות כמו הפועלים, דיסקונט, טבע ופיליפ מוריס מתייחסות לתו כיתרון או תנאי משמעותי כשהן מחליטות למי לתרום, לפי אתר תו מידות עצמו.

תו מידות בודק אם עמותה "מייצרת ערך חברתי ומביאה לשינוי לטובה בחיי המוטבים שלה", לפי הגדרת הארגון, בתהליך שכלל עד כה כ-300 עמותות שמייצגות יותר מ-3 מיליארד ₪ בהיקף פעילות מצטבר. עמותה קטנה שלא שוקלת תהליך כזה לפני שהיא פונה לקרן או תאגיד גדול עלולה לגלות באמצע התהליך שהתו הוא בעצם תנאי סף, לא המלצה.

קריטריון	רשם העמותות בודק	תורם גדול / קרן בודקים
מסמכים שנתיים	דוח כספי + מילולי עד 30 ביוני	לעיתים דורשים לראות את אותם דוחות כתנאי לתרומה
שקיפות תרומות	פירוט שם תורם מעל 20,000 ₪	ציפייה דומה לשקיפות, לפעמים דרך תו מידות
אישור ניהול תקין	תנאי לחידוש הסטטוס מדי שנה	תנאי סף אצל קרנות רבות ומכרזים ממשלתיים
הערכת אפקטיביות	לא נבדק ישירות	תו מידות, ואצל JGive וקרן קשת תנאי ממש לתרומה

מה קורה אם מפספסים דיווח לרשם העמותות?

רשם העמותות ביטל אישור ניהול תקין לכ-200 עמותות וחל"צים לשנת 2025, בגלל שלא הגישו את הדיווח השנתי על 2023 בזמן. לפי הודעת רשם העמותות, יחידת העמותות והחל"צ פועלת בנחישות להגברת האכיפה, והגשת דיווחים היא חובה חוקית, לא המלצה מנהלית.

קרנות רבות ומכרזים ממשלתיים דורשים אישור ניהול תקין תקף כתנאי סף לתרומה או למענק. עמותה שמאבדת את האישור נופלת מרשימת הזכאים אצל חלק גדול מהתורמים המוסדיים באותו רגע, לא רק אצל הרשם עצמו.

איך בונים תהליך אחד שמשרת גם את הרשם וגם את התורמים הגדולים?

1. שומרים את המסמכים מוכנים לאורך השנה: דוח כספי, דוח מילולי ופרוטוקול אסיפה, לא רק בספרינט לקראת 30 ביוני.
2. מיידעים תורם שעובר את 20,000 ₪ מראש: שיחה קצרה על כך ששמו יופיע בדוח, ועל האפשרות לבקש חיסיון אם הוא מעדיף בכך.
3. בודקים דרישות תו מידות לפני שפונים לקרן גדולה: לא אחרי שכבר השקעתם שבועות בהצעה שנדחתה על תנאי סף שלא ידעתם עליו.
4. ממנים אדם אחד אחראי על שני הצדדים: גם הדיווח לרשם וגם תיק השקיפות מול תורמים, כדי שלא ייווצרו שני תהליכים סותרים.

זה בדיוק סוג העבודה שאנחנו בונים ב-GigBack Org: מיפוי פערים, מעקב אחרי הגשות שנתיות והפקת דוחות לישיבות הנהלה במקום אחד, כדי שהמידע שרשם העמותות דורש והמידע שתורם גדול מבקש יגיעו מאותו מקור, לא משני תיקים שונים שמתעדכנים בזמנים שונים.

הצעד הראשון שכדאי לעשות השבוע

1. בודקים אם התקבלה השנה תרומה מעל 20,000 ₪, ואם התורם עודכן שהשם שלו יופיע בדוח.
2. אם מתוכננת פנייה לקרן או תאגיד גדול השנה, בודקים מראש אם תו מידות לאפקטיביות רלוונטי לתהליך שלהם.
3. קובעים תאריך אחד קבוע בלוח השנה לבדוק שהמסמכים לרשם העמותות ותיק השקיפות מול תורמים מסונכרנים.

שאלות נפוצות